תִּפְקְחוּ אֶת הָעֵינַיִם, תִּסְתַּכְּלוּ סָבִיב

 פֹּה וָשָם נִגְמַר הַחֹרֶף וְנִכְנַס אָבִיב
בַּשָׂדֶה לְיַד הַדֶּרֶךְ יֵש כְּבָר דגניות
אַל תַּגִּידוּ לִי שֶכָּל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת.

 

פזמון -אֲנָשִים טוֹבִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
אֲנָשִים טוֹבִים מְאֹד
אֲנָשִים טוֹבִים יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ
וְאִתָּם אֶפְשָר לִצְעוֹד.

פזמון -

​

אִיש אֶחָד קָנָה לִי סֵפֶר בֶּן מֵאָה שָנָה
אִיש אָחֵר בָּנָה כינור שֶיֵש בּוֹ מַנְגִּינָה
וְאִשָּה טוֹבָה אַחֶרֶת לִי נָתְנָה אֶת שְמָהּ
וּמֵאָז אֲנִי בַּדֶרֶךְ שָרָה בִּמְקוֹמָהּ.

פזמון-

​

וממש כְּמוֹ צִמְחֵי הַבָּר הבודדים
הֵם עוצרים תָּמִיד אֶת החוּלות הַנּוֹדְדִים
הָרָקִיעַ מתבהר, וּכְבָר אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
אֲנָשִׁים עַל אִם הַדֶּרֶך מְחַכִּים לִרְאוֹת