שיר של יום
עורכת האתר - גסקס סמדר
חלק מהתכנים באתר הם מתוך חוברת "שיר של יום" משרד החינוך
תָּמִיד הִשְׁאַרְתִּי פֶּתַח לְתִקְוָה,
אֲפִילּוּ כְּשֶׁכָּבְתָה הָאַהֲבָה
חָלַמְתִּי עַל יָמִים יוֹתֵר יָפִים,
אֲפִלּוּ בְּלֵילוֹת שֵׁנָה טְרוּפִים.
פִּזְמוֹן וסיום:
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה,
אֲבָל לָרֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָּד עוֹשָׂה לִי טוֹב.
רַק מִלָּה טוֹבָה אוֹ שְׁתַּיִם -
לֹא יוֹתֵר מִזֶּה
(מִיָּד עוֹשָׂה לִי טוֹב)
רַק מִלָּה טוֹבָה,
בֵּינְתַיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה
(מִיָּד עוֹשָׂה לִי טוֹב)
רַק מִלָּה טוֹבָה אוֹ שְׁתַּיִם -
לֹא יוֹתֵר מִזֶּה...
אֲפִילּוּ בַּשָּׁרָב הֲכִי כָּבֵד
יָדַעְתִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם עוֹד יֵרֵד.
רָאִיתִי בַּחַלּוֹן שֶׁלִּי צִפּוֹר
אֲפִלּוּ בְּמַשַּׁב סוּפָה וָקֹר.
פִּזְמוֹן:
לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה,
אֲבָל לָרֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָּד עוֹשָׂה לִי טוֹב.
רַק מִלָּה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם -
לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
2.
אֲפִלּוּ בִּרְחוֹב רָאשִׁי סוֹאֵן
רָאִיתִי אִישׁ יוֹשֵׁב וּמְנַגֵּן.
פָּגַשְׁתִּי אֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים
אֲפִלּוּ בֵּין שְׁבִילֵי עָפָר צָרִים.
הפתגם מארון הספרים היהודי הוא הפסוק "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד הלָשׁוֹן" [מִשְׁלֵי יח כא], המורה על חשיבותן ומשקלן של המילים שאנו אומרים, שיכולות להשפיע אפילו על חיים ומוות.
משימה בעקבות השיר
1.מה המשמעות של "המילה הטובה" בשיר ומהי חשיבותה בחיינו.
2. האם לדעתם האמרה "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" היא גוזמה (הגזמה) או מציאות? תנו דוגמאות.
3.לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּייִם, לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.
-
מה המשמעות של המשפט "לא פעם זה קשה". מה קשה ולמה?
-
ספרו על מקרה אישי שבו עודדתם חבר, אח או קרוב אחר, מה אמרתם לו, וכיצד זה השפיע עליו.
-
האם קשה יותר לומר מילה טובה ומעודדת או לקבל מילה טובה? מדוע?
4.האזינו לשיר בביצוע יהודית רביץ ועמדו על ההבדלים בלחן בין הבית לפזמון.
כיצד הניגודים בשיר תורמים לעיצוב הרעיון הכללי בשיר?
5. מהן המילים שהמלחינה בוחרת להבליט באמצעות המנגינה? מדוע?
6. רצ'יטטיב- פירושו שירה בסגנון דיבורי ומדוקלם. היכן בשיר המלחינה בוחרת להשתמש בסגנון זה ומדוע?
7.כתבו בתים נוספים לשיר, תוך שמירה על חריזה, תבנית ומשקל.
מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. (מִשְׁלֵי י"ח, כ"א)
בַּשָׁרָב – במזג אויר חם ויבש, חמסין
מַשַּׁב – [נשיבת] רוח
סּופָה – רוח חזקה, סערה
סוֹאֵן – רועש מאוד
טְרוּפִים – משוגעים, לא רגילים. שינה
אודות השיר
השיר עוסק בכוחה המרפא והמנחם של המילה הטובה: "מילה טובה מיד עושה לי טוב".
המילה הטובה משנה את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת הדרך בה אנשים רואים את עצמם. הדובר/ת בשיר מבקש/ת "מילה טובה" מהסביבה, מילה טובה המסייעת להתגבר על זמנים ומצבים קשים, מעודדת את הזולת ומפיחה תקווה במקום של ייאוש.