מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִילָּתִי,

וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ

מִצָּר הַמְנַבֵּחַ,

אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר

חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

"מעוז צור ישועתי" – כינויים לאלוהי ישראל החזק והמושיע בעת צרה ומצוקה.
"לך נאה לשבח" – אתה ראוי לשבח.
"תיכון בית תפילתי" – תבנה את בית המקדש העתידי. (השלישי) שנקרא גם 'בית תפילה'.
"ושם תודה נזבח" – בבית המקדש נקריב קרבן תודה.
"לעת תכין מטבח מצר המנבח" – בעת הגאולה והנקמה ובניין המקדש תערוך טבח באויב הצר המחרף ומקלל ככלב הנובח.
"אז אגמור בשיר מזמור" – בעת הגאולה אשלים את תפילת ההלל עם חנוכת המזבח.

 

שבחי מעוז
נעמי שמר

 

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח
הרחק הרחק ליד ביתי הפרדסים נתנו ריח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
צופה בי מבקש נפשי

 

מעוז צור ישועתי, מבצר עיקש וקישח
עצי שקד ליד ביתי עומדים בלובן פורח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
מביט בי מבקש נפשי

 

מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח
אלי איילת אחותי חיוך עייף תשלח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
אורב לי מבקש נפשי

אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדובשי
אבוי למבקש נפשי