מלחינים מפורסמים ויצירותיהם
בניה ועריכה של האתר - גסקס סמדר
תכנית הקונצרטים "פעמה" תשפ"ב
תזמורת סימפונט רעננה
בהדרכתה של אילנה בן עזרא
קטע ראשון מתוך חמישה קטעים לשלישייה
אבוב קלרינט ובסון
מאת ז'אק איבר
זָ'אק אִיבֶּר
1890-1962
מלחין בן המאה ה-20 , חיבר מוסיקה קלילה בסגנונה ובין יצירותיו אופרות
ויצירות לתזמורת (קונצ'רטו לחליל ולתזמורת וקונצ'רטינו קאמרי לסקסופון) ואף מוסיקה לסרטים
1935 היצירה נכתבה בשנת
היא כוללת חמישה קטעים קצרים, קלילים באופיים
מלחין- ז'אק איבר
יוהאן סבסטיאן באך
שנות חייו: 1685 -1750
נולד בגרמניה לאב מוסיקאי שלימד אותו בילדותו לנגן על כינור וצ’מבלו. בגיל עשר התיתם מהוריו ואחיו גידל אותו כאשר המוסיקה היותה חלק נכבד מחינוכו ומחייו. לימודים מוסיקליים פורמליים סיים בשנת 1703 בעיר לנינגרד. הוא נודע כנגן עוגב /מקלדת מעולה והתפרנס מנגינה , כתיבת מוסיקה (הלחנה) ,ניצוח מקהלות או תזמורות, והוראה. לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה נישא שנית לאנה מגדלה . חלק מ- 17 ילדיו עסקו במוסיקה
בין שלל היצירות שחיבר קיימות ארבע סויטות תזמורתיות שכונו בתחילה אוברטורות. כל סויטה לכלי סולו אחרים. סויטה היא מחרוזת רקודים מנוגדים באופיים . הסולן בסוויטה השנייה הוא חליל בארוק. היא כתובה לחליל, שני כינורות, ויולה ובסו קונטינואו
הסוויטה מס' 2 לחליל ותזמורת נכתבה בין השנים 1737-1739 בלייפציג,
והיא אחת מתוך ארבע סוויטות לתזמורת שכתב באך.
הפולונז הוא ריקוד פולני אצילי במשקל משולש, והוא הפרק החמישי מתוך שבעה בסוויטה זו.
הפולונז בנוי בצורה דו חלקית פשוטה (א ב). לאחריו מופיע תת פרק בשם דובל (כפול),
המהווה וריאציה לפולונז. התפקיד הסולני בתת פרק זה הוא וירטואוזי במיוחד,
כאשר בתפקיד הבס מופיע הפולונז עצמו בשלמותו. עם סיום הדובל מופיע שוב הפולונז.
מבנה הפולונז:
ורד בר
מאת פרנץ שוברט
אוסטריה
1797-1828
אֶת הַוֶּרֶד חִישׁ קָטַף
וֶרֶד בַּר בָּאָחוּ
דָּם מִכַּף יָדוֹ נָטָף
אַךְ הַכְּאֵב עָבַר חָלַף
וֶרֶד בַּר רֹאשׁוֹ כָּפַף
וֶרֶד בַּר אָדֹם כָּדָם
וֶרֶד בַּר בָּאָחוּ
הטקסט של הליד (שיר אמנותי לקול ופסנתר) ורד בר נכתב על ידי המשורר גתה בשנת 1771 והולחן על ידי שוברט בשנת 1815.
לִי תִּהְיֶה הָעֶלֶם שַׁח
וֶרֶד בַּר בָּאָחוּ
"אֶת חוֹחֵי בְּךָ אֶשְׁלַח"
סָח הַפֶּרַח לְפִרְחָח
"וּלְנַצֵּחַ לֹא תִּשְׁכַּח"
וֶרֶד בַּר אָדֹם כָּדָם
וֶרֶד בַּר בָּאָחוּ
ׁשושַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים
וֶרֶד בַּר בָּאָחוּ
עֶלֶם חֵן עֵינָיו יוֹנִים
חָשׁ בְּרֵיחַ עֲדָנִים
וְיָדוֹ שָׁלַח הוּא
וֶרֶד בַּר אָדֹם כָּדָם
וֶרֶד בַּר בָּאָחוּ
סגידיליה Seguidilla
מתוך סוויטה מס' 1
קטעים מהאופרה כרמן
מאת ז'ורז' ביזה
"כרמן": אופרה בארבע מערכות, שנכתבה בשנת 1875, על פי סיפור מאת מרימה.
סיפורה של כרמן הצועניה מתרחש בסביבות העיר סביליה שבספרד, במאה ה-19.
סוויטה: יצירה כלית המורכבת מסדרה של פרקים, בדרך כלל עיבודים של מוסיקה מתוך יצירות בימתיות כמו אופרה, בלט או מוסיקה מלווה למחזה.
סגידיליה: שיר עם ומחול ספרדי אנדלוסי עתיק, במשקל משולש מהיר, לזוג רקדנים.
המשתתפים מבצעים גם קטעי זמרה בליווי קסטנייטות וגיטרות.
לקראת סוף המערכה הראשונה באופרה כרמן, שרה כרמן הצוענייה את האריה
המכונה סגידיליה, בכוונה לפתות את דון ג'וזה, "Près des remparts de Séville"
חייל המשמר שהביא למעצרה, לשחררה ולהצטרף אליה לפונדק של חבריה הצוענים.
בסוויטה התזמורתית מס' 1, בעיבוד המלחין ארנסט גווירו, סגידיליה הוא הקטע הרביעי.
נולד בפריס למשפחת מוסיקאים. אביו היה מורה לפיתוח-קול ומלחין ואמו הייתה פסנתרנית. עוד בצעירותו הועידו לו משפחתו עתיד מוסיקלי. מגיל החל את לימודי הנגינה (עוד בטרם ידע קרוא וכתוב). ביזה היה נוהג לשבת על , באופן 9הרצפה מחוץ לחדר עבודתו של אביו ולהקשיב לשירת תלמידיו. בגיל חריג, התקבל ג’ורג’ ביזה ללימודים בקונסרבטוריון בפאריס, לאחר שהפתיע את בוחניו בכשרונו. במשך שנות לימודיו זכה בפרסים רבים. לאחר שנים של מסעות באירופה, הוא שב לפריס, אולם אז פקדו אותו משברים רבים. יצירותיו לא זכו להצלחה לה ציפה, קשייו הכלכליים אילצו אותו לעבוד ב”עבודות דחק” (הוראת נגינה והעתקת תווים), בריאותו התערערה והיה עליו לטפל באישתו החולה. מבלי שזכה לראות בהצלחת יצירותיו ברחבי 37ביזה נפטר בטרם מלאו לו העולם
ג’ורג’ ביזה 5781-8381
האריה של כרובינו מתוך האופרה "נישואי פיגארו"
מאת וולפגאנג אמדאוס מוצרט
אוסטריה
1756-1791
את האופרה "נישואי פיגארו" כתב מוצרט בשנת 1786 לליברטו מאת לורנצו דה פונטה, על פי מחזה מאת בומארשה, כאופרה בופה (קומית).
האופרה עוסקת בחייהם ומאוויהם של בני האצולה ומשרתיהם, ומעבירה בדרך של הומור ביקורת חברתית, ערב המהפכה הצרפתית ולקראת ביטול מעמד האצולה.
העלילה מפותלת ומסובכת, מלאת תככים מזימות, כולה "קומדיה של טעויות", בה כל אחת מן הדמויות נדרשת להעמיד פנים בכדי להגיע אל רצונה האמיתי.
פִּתְאוֹם שָׂמֵחַ,
פִּתְאוֹם עָצוּב
פִּתְאוֹם יָבֵשׁ לִי,
פִּתְאוֹם רָטֹב
כָּל כָּךְ נָעִים לִי,
כָּל כָּךְ נוֹרָא
מִי תְּגַלֶּה לִי
אֵיךְ זֶה קָרָה
מִי תְּגַלֶּה לִי
מָה לִי בּוֹעֵר בַּלֵּב
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי
לְהִתְאַהֵב?
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי
לְהִתְאַהֵב?
כרובינו הוא נער צעיר, אחד ממשרתי הרוזן. שרה את התפקיד אשה, במה שנקרא "תפקיד מכנסיים". כרובינו מושם ללעג לא פעם במהלך האופרה, בשל היותו צעיר, איש אינו מחשיב את דעותיו ורצונותיו, בוודאי שלא את תשוקותיו. באריה הזאת, המכונה קנצונה (קטע קולי או כלי בעל אופי לירי), בתחילת המערכה השנייה, רגע לפני שהוא מתחפש לאשה כדי לפגוש בגן את הרוזן (במקום סוזנה) ולהפילו בפח, הוא שר לרוזנת (השוקדת יחד עם סוזנה על הכנת התחפושת) על אהבה לאישה ועל התשוקה שחש.
הָאַרְיֵה שֶׁל כְּרוּבֵינוּ
תַּרְגּוּם חָפְשִׁי: דָּוִד זָבָה
מִי תְּגַלֶּה לִי
מָה לִי בּוֹעֵר בַּלֵּב
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי
לְהִתְאַהֵב?
טוֹב לִי אוֹ רַע לִי
לְהִתְאַהֵב?
רֶגַע מָתוֹק לִי
מַר לִי פִּתְאוֹם
חַם לִי בַּלַּיְלָה
קַר לִי בַּיּוֹם
בֵּין הָאָזְנַיִם
שְׁתֵּי צִפּוֹרִים
בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן
שְׁנֵי פַּרְפָּרִים
רַעַד עוֹבֵר בִּי
בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת
וּכְשֶׁעוֹבֵר לִי
שׁוּב בָּא לִי עוֹד
אֵיךְ לְנַצֵּחַ אֶת הַקְּלָלָה
כַּמָּה מַפְחִיד לִי
כַּמָּה נִפְלָא
ילדי כיתה ב שרים את האריה של כרובינו
מַלְחִין אנטוניו ויוולדי (1678 - 1741)
כַּנָּר ומלחין איטלקי , בֶּן הַמֵּאוֹת הַ - 17 וְהַ - 18 .
נוֹלַד בונציה שבאיטליה.
מראשוני הכנרים הַגְּדוֹלִים . פיתח אֶת הַסִּגְנוֹן הוִירְטוּאוֹזי (שְׁלִיטָה יוֹצֵאת דופן) בנגינה .
אנטוניו ויולדי הִשׁפִּיעַ רַבּוֹת עַל המוסיקה הֵן ככנר וִירְטוּאוֹז וְהֵן כמלחין .
ארבע עונות השנה - קיץ
ארבע העונות הוא כינוי לארבעה קונצ'רטו לכינור, וכלי קשת של אנטוניו ויואלדי [הקונצ'רטו הוא יצירה לכלי סולו או מספר כלי סולו ולתזמורת. פירוש המילה "קונצ'רטו" הוא "תחרות", ואכן ביצירה מסוג קונצ'רטו יש מעין "תחרות" ודו-שיח בין הסולן לבין תזמורת.] שהולחנו בשנת 1723 ופורסמו בשנת 1725. הקונצ'רטי קרויים על שם עונות השנה: אביב, קיץ, סתיו וחורף. יצירה זו נחשבת ליצירה הידועה והמוכרת ביותר של ויוואלדי, והיא נחשבת לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של מוזיקה תוכניתית, כלומר יצירה מוזיקלית המבטאת רעיון חוץ-מוזיקלי בצלילים .
"הַנַּעֲרָה מֵאֵרְל"