​

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750) נולד במרכז גרמניה, דור חמישי למשפחת מוסיקאים. בטרם מלאו לו 10שנים מתו הוריו,והוא עבר לגור אצל אחיו הבכור.כאן למד באך לנגן בפסנתר ובעוגב. בגיל 15 יצא לפרנס את עצמו ועבד כמשורר בכנסייה

וכנגן עוגב.

​

​

​

​

 לאחר שעבד במספר עבודות זמניות הגיע לחצרות של דוכסים ונסיכים

והיה למוסיקאי החצר שלהם. שמו יצא לתהילה כנגן מעולה.

בשנת 1723 קיבל באך את משרת המנהל המוסיקלי של כנסיית תומאס הגדולה

בעיר לייפציג,

ושם התחייב לחיות בצניעות, להישמע לממונים עליו ולספק מוסיקה דתית

בכל יום ראשון (יום התפילה).

 באך היה בו-זמנית נגן עוגב, מנצח על המקהלה ועל התזמורת של הכנסייה,

ומורה להלחנה ולנגינה.

אשתו הראשונה של באך ילדה לו שבעה ילדים אך רק ארבעה מהם נותרו בחיים. אשתו השנייה, אנה מגדלנה,ילדה לו 13 ילדים שחלקם המשיכו לעסוק במוסיקה.

 באך הקדיש לה ספר ללימוד נגינה.

באך כתב אוצר מדהים ומפתיע בהיקפו בססגוניות הנושאים, וזכה בצדק בתואר "אבי המוסיקה". הוא ראה את פעולתו המוסיקלית כמצווה עליונה – עבודת קודש

 בן יצירותיו הדתיות החשובות ניתן למצוא ( הטוקטה ופוגה ברה מינור)יצירה זו ניצבת כאחת מהחשובות שביצירות בתקופת הבארוק.

[מתוך הספר חוויה בצלילים]