שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד

 גבריאל ח' כהן*

הפסוק "שמע ישראל" (ו:ד) הוא ללא ספק המפורסם בתורה, ומשמש מעין סיסמה סודית של עם ישראל המתארת את האמונה שלנו באלוהים ובדת היהודית. מימי קדם ועד לתקופתנו, רגעים מכריעים בחיי עם ישראל מתקשרים בדרמטיות לפסוק זה.

מרבי עקיבא ועד רועי קליין אמרו יהודים רבים "שמע ישראל" בטרם מתו על קידוש ה'. יתֵרה מזו, המלים "שמע ישראל" נהפכו לסימן היכר ליהדותו של אדם, החל מהפרטיזנים שקיבלו לשורותיהם רק אנשים שיכלו להזדהות כיהודים באמירת פסוק זה בשלמותו, וכלה ברב הרצוג ואחרים שהצליחו לזהות באמצעות תפילת "שמע ישראל" ילדים יהודים שהוחבאו במנזרים, ולהשיבם ליהדות.

החיים היהודיים תחילתם באמירת "שמע ישראל" בשעת 'הברית' וסופם בתפילת "שמע ישראל" הנאמרת ליד מיטתו של יהודי המחזיר את נשמתו לבורא עולם, והרמב"ם כותב ש"שמע ישראל" הוא הפסוק הראשון שלומד ילד יהודי בתחילת לימודיו (הלכות תלמוד תורה א, ו).

גם בתפילה היהודית תופס פסוק זה מקום מרכזי. בתפילות היומיומיות - שחרית וערבית - השיא של כל סדר קריאת שמע, הכולל ברכות לפניה ואחריה, הוא אמירת הפסוק הזה. כמו כן הוא נאמר מדי יום בקריאת שמע שעל המיטה. הפסוק הזה נאמר גם בפתיחת הארון לקראת הקריאה בתורה בשבתות ובמועדים, ובסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים. *  

ד"ר גבריאל ח' כהן מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטה ובמכון לנדר.