-
חגי ומועדי השנה
בשיר ומנגינה
ערכה את האתר - גסקס סמדר
חיים חפר
נולד ב-1925 בפולין, עלה ארצה ב-1936. שירת בפלמ"ח. ממייסדי "הצ'יזבטרון". היה נספח תרבות במערב ארצות הברית (1978-1975). חיבר אלפי שירים בתחומים שונים (מלחמות ישראל, הווי תש"ח, פוליטיקה, שירים למחזות ועוד). רבים משיריו הולחנו (בין המלחינים – אלכסנדר ארגוב, דב זלצר), ומהווים בסיס ללהקות הזמר ולערבי שירה בציבור בקהילות ישראל בארץ ובעולם. ולתיאטרון. מבין הרפרטואר הגדול של השירים המושרים של חיים חפר יוזכר כאן מבחר: "החופש בבית הבראה", "היו זמנים", "ציפ", "איריסים", "על הדרך", "הן אפשר",הרעות "יצאנו אט", "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "אנחנו לא נפסיק לשיר", "הסלע האדום", "הוא לא ידע את שמה", "האם האם", "הפינג'אן", "הרחוב במסחה", "שושנה שושנה", "רוזה רוזה", "שיר השכונה" ועוד רבים. שיריו ודבריו הופקו בקלטות אודיו ווידיאו רבות.
הכנס לאתר זמרשת והקשב לביצועים שונים של השיר.
פינג'אןמילים: חיים חפר; לחן: משה וילנסקי
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה,
נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה, וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;
הָאֵשׁ מְהַבְהֶבֶת, שִׁירָה מְלַבְלֶבֶת, סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
הָאֵשׁ לַקֵּיסָם תְּלַחֵשׁ:
אָדְמוּ כֹּה פָּנֵּינוּ בָּאֵשׁ,
אִם לָנוּ תִּגְבֹּרֶת תֻּתַּן
מִכָּל בְּדַל עָנָף שֶׁבַּגַּן
כָּל עֵץ וְכָל קֶרֶשׁ
יָשִׁיר אֲזַי חֶרֶשׁ:
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
נִזְכָּר הַפִינְגָ'אן אֵיךְ אֵלָיו הַחֶבְרֶ'ה הִגִּיעוּ מִקְּרָב, אֵיךְ מוֹטְקֶה הַגִּ'ינְגִ'י רָטַן: אֶחָד לֹא יַחְזֹר כְּבָר לְכָאן...
בְּדֶמַע אֵין קֵצֶה
סוֹבֵב הוּא בְּעֶצֶב,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
גלגולו של ניגון: הפינג'אן מתוך אתר עונג שבת עורך - דוד אסף
את השיר הזה – עם מחיאות הכפיים הקצובות שהיו לחלק בלתי נפרד ממנו – שרו ישראלים מסביב למדורה, דור אחרי דור. באוהלי הפלמ"ח, בקומזיצים של תנועות הנוער, בטיולים השנתיים של בית הספר, ואפילו מסביב למדורה השכונתית של ל"ג בעומר.
פינג'אן זו מילה טורקית (ולא ערבית) וזה בכלל לא הקומקום אלא הספלון הקטן נטול הידית (אמנם, ב'מילון הסלנג המקיף' כותב רוביק רוזנטל שבלדינו פינג'אן הוא הקנקן לבישול הקפה).
את המילים העבריות של 'פינג'אן' חיבר חיים חפר כנראה בשנת 1945, והן נדפסו לראשונה בספרון 'לְפֶתַח אָהֳלֵינו: צרור פזמונים', שראה אור בראשית 1946. בפרסום הראשון של השיר נרשם כי השיר מבוסס על 'מנגינה רוסית', אך במקורות מאוחרים יותר צוין כי מנגינת השיר היא עממית-ארמנית. ואכן, בשנות השבעים הביא אליהו הכהן לתכניתו 'על הדשא' להקת פולקלור ארמנית מירושלים, ששרה את השיר בגרסתו המקורית. לפני זמן מה שלח לי צבי גלעד (גרימי) קישור לסרטון שהועלה ביו-טיוב, ומכאן נסללה הדרך לרשימה זו.
לפני כמה שנים חיברו שני זמרים צרפתים ממוצא ארמני, דיאנה מינאסיאן (Dianna Minasyan) וּוינסנט באגיאן (Vincent Bagyan), מילים חדשות לשיר הישן, והן עוסקות בגורלה הטרגי של ארץ מולדתם (שואת העם הארמני, רעידות אדמה וכו'). הם שרים דואט יפהפה בצרפתית ובארמנית שנקרא: Je suis une tombe, כלומר:אני קבר
אז איך הגיע שיר עם ארמני לארץ ישראל אל חברי הפלמ"ח ?
מתוך אתר זמרשת :חיים חפר מעיד כי לפני שחיבר את המלים המנגינה הושרה בפלמ"ח ללא מלים אחד מן הפלמ"חניקים, שהיה ממוצא ארמני וזכר את השיר מבית אבא, ניגן אותו לעצמו ולחבריו, וכך הגיע גם אל חפר שהתאים לו את המילים.
יפה ירקוני שרה מחרוזת שירים, השיר הראשון הינו שיר הפינג'ן