-
חגי ומועדי השנה
בשיר ומנגינה
ערכה את האתר - גסקס סמדר
הַשַּׂר מוֹנְטִיפְיוֹרִי
מילים: חיים חפר, לחן: דוב זלצר
וּכְשֶׁהָיָה הַשַּׂר מוֹנְטִיפְיוֹרִי בֵּן שְׁמוֹנִים
אָז בָּאוּ לְבֵיתוֹ הַמַּלְאָכִים הַלְּבָנִים
עָמְדוּ עַל מִטָּתוֹ וְכָךְ אָמְרוּ אֵלָיו
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה אוֹתְךָ אֵלָיו
וְעָנָה הַשַּׂר מוֹנְטִיפְיוֹרִי בְּדִיּוּק
סִלְחוּ לִי רַבֹּותַי, אַךְ בֶּאֱמֶת אֲנִי עָסוּק
כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה צָרוֹת לְאַחֵינוּ בָּעוֹלָם
הִנֵּה פּוֹגְרוֹם בְּרוּסְיָה, אֵיךְ לֹא אָבוֹא אֶצְלָם
כִּי מִי אִם לֹא אֲנִי יַעֲזֹר פֹּה לְכֻלָּם?
וְהוּא עָלָה לַמֶּרְכָּבָה
ו"דִיּוֹ"! לַסּוּסִים אָמַר
וּפֹה מַתָּן בַּסֵּתֶר, וְשָׁמָּה נְדָבָה
וּפֹה צְבִיטָה בַּלְּחִי אוֹ לִטּוּף שֶׁל אַהֲבָה
וּלְכָל הַיְּהוּדִים שִׂמְחָה וְגַאֲוָה
!וְכָל הַכָּבוֹד לַשַּׂר
וּכְשֶׁהָיָה הַשַּׂר מוֹנְטיפְיוֹרִי בֵּן תִּשְׁעִים
אָמְרוּ לוֹ: תַּעֲלֶה, כִּי שָׂם לְמַעְלָה מְבַקְּשִׁים
שָׁאַל אוֹתָם הַשָּׁר: תַּגִּידוּ, אֵיךְ אֹכַל
אֵיךְ עֲלִילַת הַדָּם בְּדָמֶשֶׂק תְּבֻטַּל
,הַלֹּא צָרִיךְ לָלֶכֶת לַפֶּחָה הַנִּבְזֶה
לְהַגִּיד לוֹ תִּתְבַּיֵּשׁ וְאֵיךְ מַרְשִׁים דָּבָר כָּזֶה
ׁוְאִם צָרִיךְ לָשִׂים לוֹ בַּיָּד אֵיזֶה בַּקָּשִׁיש
ׁמִין מַתָּנָה גְּדוֹלָה אַךְ שֶׁאִישׁ בָּהּ לֹא יַרְגִּיש
-אָז מִי אִם לֹא אֲנִי לַתֻּרְכִּי אֶת זֶה יַגִּיש?
...וְהוּא עָלָה
וּכְשֶׁהָיָה הַשַּׂר מוֹנְטִיפְיוֹרִי בֶּן מֵאָה
אָמַר: מַסְפִּיק לִי כְּבָר, הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי שְׂבֵעָה
הָלְכוּ מליונים לִירוֹת וּפְרַנְקִים וּבִישְׁלִיק
אֲבָל לַיְּהוּדִים זֶה אַף פַּעַם לֹא הִסְפִּיק
אָמְרוּ לוֹ: כְּבוֹדוֹ רַק יָבוֹא וְיִסְתַּכֵּל
צָרִיךְ לִבְנוֹת עוֹד חֶדֶר לַקֶּבֶר שֶׁל רָחֵל
וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי
לִנְוֵה-שַׁאֲנַנִּים יְהוּדִים יֵשׁ לְהָבִיא?
וּמִי אִם לֹא אַתָּה, יָא מוֹרִי, יָא לְבָבִי
...וְהוּא עָלָה
וּכְשֶׁהָיָה הַשַּׂר בֶּן מֵאָה וְעוֹד שָׁנָה
נְשָׁקוּהוּ מַלְאָכִים בַּנְּשִׁיקָה הָאַחֲרוֹנָה
ֹוְכָךְ אֶת הָעֵינַיִם עָצַם הוּא בְּבַקְּשׁו
ֹרַק אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית מִתַּחַת לְרֹאשׁו
עָטוּף טַלִּית שֶׁל מֶשִׁי וְנָח בְּתוֹךְ אֲרוֹן
גָּמַר הַשָּׁר מֹשֶׁה אֶת מַסָּעוֹ הָאַחֲרוֹן
אַךְ יֵשׁ עוֹד אֲנָשִׁים הַמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע
שֶׁלִּפְעָמִים בַּלַּיְלָה כְּשֶׁחָשׁוּ בַּסְּבִיבָה
רָאוּ אֶת מוֹנְטִיפְיוֹרִי עַל יַד הַמֶּרְכָּבָה
...וְהוּא עָלָה
משה מונטיפיורי, שנת 1784- שנת 1885.
משה נולד בעיר ליוורנו, איטליה, למשפחה יהודית-ספרדית אמידה, נולד ליוסף אליהו מונטיפיורי ולרחל בת אברהם ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לאנגליה, בה גדל ואת חינוכו קיבל שם.
מונטיפיורי היה נדבן ושתדלן יהודי שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
היה מדינאי עושה צדקות ועוסק בצרכי ישראל.
משה מונטיפיורי ידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי" - שר במשמעותו העברית המקורית, כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד ורם מעלה, וכן כתרגום לתואר האצולה שהוענק לו על ידי המלכה ויקטוריה בשנת 1846.משה מונטיפיורי החל את דרכו כעובד בחברת מסחר בעיר לונדון, ולאחר זמן - פנה לעסקי בורסה, ונמנה עם 12 היהודים בבורסה המלכותית של לונדון.
עושרו, ייחוסו, מעמדו והופעתו המרשימה פתחו לו דלתות בכל אשר פנה, והוא השכיל לנצל נתונים אלה לפעילות שמטרתה להשפיע ברשויות השלטון למען קהילות יהודיות.
מונטיפיורי התקבל אצל ראשי השלטון ברוסיה, המרוקו ובגרמניה, וסייע ליהודים נרדפים.
בשנת 1840, כשנודע למונטיפיורי על עלילת דמשק, פעל בהצלחה לביטולה, ואף קיבל מהסולטן העות'מני התחייבות בכתב להגנה על היהודים.
שבע פעמים ביקר מונטיפיורי בארץ ישראל. ביקורים אלה הניעו אותו לנסות ולהכניס שינויים יסודיים במצבם של היהודים בארץ - ולא להסתפק בתרומות בלבד. במיוחד פעל מונטיפיורי לשיפור המצב בירושלים: הוא הקים בה מרפאה ובית מרקחת, ואף שלח רופא לעיר. כמו כן סייע בהקמת בית דפוס בירושלים, וייסד בה בית מלאכה לנערות - ראשון מסוגו.
בשנת 1860 הקים את "משכנות שאננים" - בית מחסה לעניים שנבנה בשכונה הראשונה מחוץ לחומות. שכונה זו נקראה על שמו - שכונת "ימין משה". את טחנת הרוח בכניסה לשכונה הקים מונטיפיורי על מנת להוזיל את מחירי הקמח לעניים.
גם להתיישבות היהודית בגליל סייע מונטיפיורי: הוא תמך במשפחות יהודיות מטבריה ומצפת שביקשו לעבור להתיישבות חקלאית בגליל - במושבה ייסוד המעלה, לדוגמה.